אך אני לא אתן לה אותי להכניע.
שבעתי המון מילים, שבועות והבטחות
וכל שנותר לי הוא רק לקוות,
שהזמן יעשה את שלו ושאלוהים יכריע.
האמנתי ובטחתי בך בעיניים עצומות
כי אתה אישי וכך זה אמור להיות.
ואתה בנית לך מגדל של קלפים
והפרת את כל הכללים.
וקרעת את נפשי ופגעת בי מאוד.
והרגשתי אותך וידעתי היטב
וזה שבר לי את הלב.
ועכשיו אתה מודה בטעויות שלך
ומבקש שאסלח לך,
אבל אתה לא יודע עד כמה זה כואב.
;){kind=link}