ולרגע לא חשבתי שיכול להיות אחרת.
בטחתי בך, שמתי את חיי בכפך,
ועטפת אותי, והגנת, יאמר לזכותך.
אך לא יכולת לוותר על הרגלים,
שבנית לך במשך השנים.
ובמקרה גיליתי, ולא הסתרת
ובנוסף עוד דבר מסרת.
וחשבתי המון, וישנתי על זה קצת,
והחלטתי שכדאי לשים הכל בצד,
כי הודית שזו היתה שטות,
ולא קל להודות בטעות.
והתחלת במלוא המרץ
להריץ עניינים בלי לתרץ.
והוכחת , ותכננו עתיד
וחיינו נהנינו כמו תמיד.
והכל היה טוב, היה מצויין.
ואז נעלמת מכאן.
והשארת אותי הלומה מכאב
ושברת לי את הלב.
;){kind=link}