אומרים, שחלומות חולמים ממש לפני יקיצה. אומרים שחלומות הם שקיפות. של מה שקורה. של מה שקיים. וגם, של מה שיהיה. אומרים שהנשמה יוצאת ומטיילת לה.
לא תמיד זוכרים חלומות. לפעמים בזמן היקיצה, עוד נשאר זיכרון קצר ממנו, ואחר כך כמה שמנסים לזכור לא מצליחים, ויש חלומות שזוכרים במלואם.
החלומות שלי, מפחיד להגיד, אבל החלומות שלי קורים ברגעים מאוד מסויימים של מצב נפשי קיצוני.
כנראה בגלל שאני כל כך מתוחה, או מוטרדת מאוד, או כואבת מאוד, נפשית.
אף פעם לא ייחסתי חשיבות רבה, ולא נתתי את דעתי מעבר לממוצע, לגבי ההקשרים, לגבי הסיבות ולגבי המשמעויות. עד התקופה האחרונה.
חלום ההצלה, כפי שקראתי לו, האיר אותי. (כן, האיר ב"א"). וכמו שאמרתי בפוסט ההוא, הגעתי לתובנות מאוד חזקות. במיוחד לגבי עצמי.
;){kind=link}