החלום
אני נמצאת במקום שאף פעם לא הייתי בו. השמש זורחת. חם. שואלת ילד קטן אם הוא מכיר את הכתובת. אנחנו עוברים מעל גשר קטן והוא מצביע על בית.
אני נכנסת לתוך מעין מרפסת מקורה. מצד שמאל יש שולחן גדול עם הרבה כסאות מסביבו. ליד הקיר ממול יש שידה קטנה ועליה טלביזיה. מצד ימין הכניסה לבית פתוחה. ובצד הקיר הימני, בהמשך לדלת, יש מיטה. ואיש זקן שוכב בה. חולה. שערו מדובלל. לבוש כותונת ארוכה לבנה.
ואני מתקרבת לעברו. והוא מבחין בי ומתיישב על מיטתו, מבטו אליי. ומדלת הבית יוצאת אישה. מבוגרת גם היא. יש ביניהם דימיון מסויים. ואני, מביטה אל האיש. והוא קם עומד. מתקדם אלי בצעדים חלשים.
ורואה את פניו משתנות לאט. רגע אחד מבטו כאילו שואל, מנסה להיזכר. וברגע אחריו, נפקחו עיניו לרווחה. כמו זיהה מי אני.
והגיע מולי. וירד על ברכיו. חיבק אותי בשתי ידיו על מותניי. והצמיד את פניו לבטני, ונשק לה. וליטפתי את ראשו.
ודמעות חמות ירדו מעיניו. ופניו נרגעו.
כשהתעוררתי, הרגשתי ממש משונה. לא הבנתי מה החלום הזה, אבל ידעתי שהאיש ההוא זה אתה. הרגשתי שזה אתה. סיפרתי לך את החלום הזה, אך לא ידעתי את המשמעות שלו.
רק יותר מאוחר בזמן, חלמתי אותו שוב, לאחר חלום הצלה, ואז הבנתי את המשמעות. וזה כבר סיפור אחר.
;){kind=link}