כשאני תלויה בין ארץ לשמים?
כשאין לי שום דבר יותר?
אז על מה יש לי לוותר?
אין לי כלום,
מאום.
אפילו התקוה מתרחקת.
אפילו האכזבה מתנתקת.
רק הלב ממשיך לכאוב.
וגם זה לא טוב.
הכל נגמר לי, עכשיו זה מובן.
אז, מה אני עדיין עושה כאן?
אני לא מפחדת למות, האמת,
חושבת על זה הרבה כעת.
דבר אחד ממני מונע זאת
אני לא רוצה לגרום להם לבכות.
אז אני אמשיך כל עוד אפשר,
למרות שהכל כל כך מנוכר.
ואנסה בכל כוחי לשנות.
ולמצוא עוד סיבות טובות להיות.
;){kind=link}